פוביה

המילה פוביה מקורה במילה היוונית Phobos , שמשמעותה בריחה ופחד. ההפרעות הפוביות נפוצות מאוד וכ - 11% מהאוכלוסייה חווים פוביה ספציפית לפחות פעם אחת במשך חייהם, נשים יותר מגברים.
מאפייני פוביה ספציפית
פוביה ספציפית, הנה פחד מוגזם או בלתי הגיוני, על דפוס יציב, המתעורר בנוכחות אובייקט או מצב מסוים או בציפייה לקראתו (למשל: פחד מגבהים, מחרקים, מנהיגה ועוד). פעמים רבות הפוביה קשורה לחוויה טראומטית קודמת והמפגש עם הגורם לפוביה, מעורר באופן עקבי תגובת חרדה מיידית, שעלולה לגרום לאדם להימנע מהסיטואציה או להביא אותו לידי התקף פאניקה (אצל ילדים החרדה יכולה להתבטא בבכי, התקפי כעס, שיתוק או היצמדות יתר). האדם מכיר בכך שהפחד קיצוני או בלתי הגיוני אך נמנע מגורם הפוביה או שניגש אליו, מתוך מצב של מצוקה וחרדה. ההימנעות מהגורם למצב הפוביה עלולה להפריע לתפקוד היומיומי, החברתי, התעסוקתי או הלימודי.
קיימים מספר סוגי פוביות ספציפיות , הנפוצות ביותר: פוביות מבעלי חיים, פוביות טבע- ברקים, מים, רעידות אדמה. פוביות מדם- פציעה, זריקה. פוביות של מצב- פחד ממעליות, נסיעה באוטובוס, ברכבת ועוד.  פוביות מיוחדות- מהסמקה, מעבר מבעד לדלת ועוד.
הטיפול בפוביות
הטיפול בפוביות ספציפיות נעשה בשני המישורים המרכזיים של הגישה: ברמת הקוגניציה וברמת ההתנהגות. בהיבט הקוגניטיבי המטופל לומד לזהות, לתקן ובמידת הצורך להפריך תפיסה לא מציאותית, ומחשבות לא רציונאליות ולא פונקציונאליות.
ברמה ההתנהגותית המטרה היא להיחשף לגורם המאיים באמצעות אחת משלוש שיטות הטיפול העיקריות:
1. הקהיה שיטתית – דה סנסיטיזציה – חשיפה הדרגתית ומבוקרת, בדמיון ובמציאות, לעיתים באופן עצמאי ולעיתים בליווי המטפל.
2. טיפול בהצפה - חשיפה אל הגורם המאיים באופן פתאומי  כדי ליצור הביטואציה (התרגלות) למקור החרדה
3. טיפול באמצעות חיקוי (modeling) – המטפל, משמש כדוגמה להתמודדות חיובית עם הגורם המאיים.
המחקרים מצביעים כי מרכיב החשיפות בטיפול בפוביות ספציפיות הוא מרכזי ושככל שנעשות באופן עקבי יותר ולאורך זמן כך עולים אחוזי ההצלחה של הטיפול.
המילה פוביה מקורה במילה היוונית Phobos , שמשמעותה בריחה ופחד. ההפרעות הפוביות נפוצות מאוד וכ - 11% מהאוכלוסייה חווים פוביה ספציפית לפחות פעם אחת במשך חייהם, נשים יותר מגברים. 

מאפייני פוביה ספציפית

פוביה ספציפית, הנה פחד מוגזם או בלתי הגיוני, על דפוס יציב, המתעורר בנוכחות אובייקט או מצב מסוים או בציפייה לקראתו (למשל: פחד מגבהים, מחרקים, מנהיגה ועוד). פעמים רבות הפוביה קשורה לחוויה טראומטית קודמת והמפגש עם הגורם לפוביה, מעורר באופן עקבי תגובת חרדה מיידית, שעלולה לגרום לאדם להימנע מהסיטואציה או להביא אותו לידי התקף פאניקה (אצל ילדים החרדה יכולה להתבטא בבכי, התקפי כעס, שיתוק או היצמדות יתר). האדם מכיר בכך שהפחד קיצוני או בלתי הגיוני אך נמנע מגורם הפוביה או שניגש אליו, מתוך מצב של מצוקה וחרדה. ההימנעות מהגורם למצב הפוביה עלולה להפריע לתפקוד היומיומי, החברתי, התעסוקתי או הלימודי. קיימים מספר סוגי פוביות ספציפיות , הנפוצות ביותר: פוביות מבעלי חיים, פוביות טבע- ברקים, מים, רעידות אדמה. פוביות מדם- פציעה, זריקה. פוביות של מצב- פחד ממעליות, נסיעה באוטובוס, ברכבת ועוד.  פוביות מיוחדות- מהסמקה, מעבר מבעד לדלת ועוד.

הטיפול בפוביות

הטיפול בפוביות ספציפיות נעשה בשני המישורים המרכזיים של הגישה: ברמת הקוגניציה וברמת ההתנהגות. בהיבט הקוגניטיבי המטופל לומד לזהות, לתקן ובמידת הצורך להפריך תפיסה לא מציאותית, ומחשבות לא רציונאליות ולא פונקציונאליות. ברמה ההתנהגותית המטרה היא להיחשף לגורם המאיים באמצעות אחת משלוש

שיטות הטיפול העיקריות:  

  1. הקהיה שיטתית – דה סנסיטיזציה – חשיפה הדרגתית ומבוקרת, בדמיון ובמציאות, לעיתים באופן עצמאי ולעיתים בליווי המטפל.
  2. טיפול בהצפה - חשיפה אל הגורם המאיים באופן פתאומי  כדי ליצור הביטואציה (התרגלות) למקור החרדה
  3. טיפול באמצעות חיקוי (modeling) – המטפל, משמש כדוגמה להתמודדות חיובית עם הגורם המאיים.המחקרים מצביעים כי מרכיב החשיפות בטיפול בפוביות ספציפיות הוא מרכזי ושככל שנעשות באופן עקבי יותר ולאורך זמן כך עולים אחוזי ההצלחה של הטיפול.

  4. למטפלים במכון שיטות נסיון רב בטיפול בפוביות. צרו קשר ונחזור אליכם בהקדם