דיכאון הוא אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר בעולם המערבי וכמעט חמישית מהאוכלוסיה הבוגרת חווים אותו לפחות פעם אחת במהלך חייהם.
דיכאון מוגדר כהפרעה במצב הרוח של האדם ומאופיין במצב נפשי מתמשך של ירידה במצב הרוח ושקיעה לתוך תחושות של עצב וייאוש עמוקים תוך אובדן עניין והנאה במרבית תחומי החיים. לדיכאון פגיעה ממשית בתפקודו של האדם ובנוסף לביטוי הנפשי, ישנם גם ביטויים בשינויים נוירו פסיולוגיים במוח.
כולנו חווים עצב מדי פעם, במיוחד לאחר אירועים קשים של
דחייה חברתית, פיטורין, גירושין, אובדן ועוד. בחלק מהמקרים רגשות אלו, על אף שאינם נעימים לנו, תואמים את המציאות ואינם מחייבים טיפול. אנשים שונים מגיבים באופן שונה למציאות כך שחלקם חווים את העצב למשך מספר ימים (דיכאון קל) בזמן שעבור אחרים העצב עלול להיחוות בעוצמה גדולה יותר ולהתפתח לדיכאון חמור (מג'ורי) שמתאפיין בירידה חדה מאוד במצב הרוח והתפקוד של האדם עד למחשבות ומעשים אובדניים. טיפול מתאים יכול לעזור למרבית הסובלים מדיכאון בין אם הוא החל כתגובה למשבר חיים ובין אם הוא תפס מקום של קבע בחיי האדם.
על פי ספר האבחנות האמריקאי ( IV- DSM), מצב רוח מדוכא ברוב שעות היום, כמעט כל יום או הפחתה משמעותית בעניין והנאה בכל או במרבית הפעילויות תצביע על דיכאון מג'ורי. אבחנה מלאה של דיכאון תכלול גם התייחסות לסמפטומים נוספים בתפקוד כגון שינויים בתיאבון, שינויים באופן השינה, אי שקט מוטורי או פאסיביות, עייפות ואובדן אנרגיה, תחושת חוסר ערך או אשמה, פגיעה ביכולת החשיבה, הקשב והריכוז, הססנות מוגברת וקושי בקבלת החלטות, מחשבות אובדניות עם או בלי תוכנית פעולה וניסיונות אובדניים.
אצל חלק מהאנשים מתפתח דיכאון שהוא מאפיין אישיותי (דיסתימיה). זהו סוג דיכאון שמופיע בדרך כלל בגיל ההתבגרות ונמשך שנים או לכל אורך החיים. במקרה כזה האדם חווה דיכאון בעוצמה פחותה מזו המאפיינת דיכאון מג'ורי אך קיימת אצלו פגיעה תמידית ברווחה הנפשית, בתחושת הסיפוק וביכולת להרגיש טוב ולתפקד כפי שהיה רוצה.
הגישה הקוגניטיבית מתייחסת לדיכאון כנובע מעיוותי חשיבה שיש לאדם ומתפיסתו השלילית את המציאות. העצב, הפסימיות, תחושת הכשלון, חוסר הסיפוק, הטינה העצמית, ההאשמה העצמית, הרעיונות האובדניים, הבכי, עוררות היתר (רוגז, כעס), הניתוק חברתי, חוסר ההחלטיות ומרכיבים נוספים של הדיכאון, כל אלה קשורים לאופן בו האדם מפרש את המציאות סביבו,עד כמה הוא נוטה להתמקד בחשיבה שלילית ועד כמה החשיבה שלו נוקשה לגבי פירושים אלה.
בטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי (CBT) מנסה המטפל להבנות מחדש עם המטופל את תפיסת המציאות ובד בבד לחזק את הערך העצמי של המטופל ואת יכולתו להתמודד עם מציאות לא רצויה. ברמה ההתנהגותית תהיה התייחסות לשינויים בצמצום העצמי והחברתי והמטופל יקבל משימות הקשורות בתפקוד היומיומי.
הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי במצבי דיכאון נמצא במחקרים רבים כטיפול היעיל ביותר להפחתת דיכאון, לעיתים בשילוב עם טיפול תרופתי ולעיתים בלעדיו, תלוי בעוצמת וסוג הדיכאון.